יהודית ארנון ז”ל, מייסדת הלהקה
יהודית נולדה בקומרנו צ’כוסלובקיה ושרדה את מלחמת העולם השנייה כנערה צעירה במחנה ההשמדה אושוויץ. עם שחרורה ב-1945 עברה לבודפשט והצטרפה לתנועת השומר הצעיר. בשנים 1947/ 1946 העלתה בקן שני מופעים רבי משתתפים לרגל אירועי ה- 1 במאי. כבר באירועים אלו ניכרה יכולתה המיוחדת של יהודית להניע ולסחוף אחריה אנשים רבים לפעול וליצור בתחום המחול.
בשנת 1948 עלתה עם בעלה ידידיה לישראל במסגרת גרעין המייסדים הראשון מהונגריה שהקים את קיבוץ געתון שבגליל המערבי. באמצע שנות החמישים חברה יהודית למייסדות המדור למחול בברית התנועה הקיבוצית שפעלו רבות להטמעת החינוך למחול אמנותי ועממי בקיבוצים. בעקבות פעילותה שם ובעידוד חברותיה הקימה יהודית בגעתון את להקת געתון (1960-1964) ולהקת הגליל המערבי (1965-1970) שחבריהם באו מקיבוץ געתון וקיבוצי הגליל המערבי. ב-1965 ייסדה את האולפן למחול האזורי בקיבוץ געתון. בראיון לעיתון הקיבוץ הארצי אמרה את מה שלימים יהפוך למוטו של המפעל האמנותי והחינוכי שהקימה “הקיבוץ בנה את אולם הריקודים לפני שבנה את החדר אוכל. הקיבוץ נכנס לכאן ללא נעלים. האולם הזה הוא בית מקדש לכל האזור”. באולפן מיסדה את תפיסת ההוראה שגובשה יחד עם חברותיה מהמדור למחול, שדגלו בשילוב בין טכניקה ליצירה בפיתוח גוף הרקדן. באולפן ובסדנא להכשרת רקדנים שיסדה ב-1977 צמחו רבים מהכוריאוגרפים והרקדנים שפעלו לאורך השנים בישראל ומחוצה לה. הבולט שבהם הוא בן טיפוחיה רמי באר שהגיע אל יהודית כתלמיד צעיר בגיל 3 ללימודי ריתמיקה. מאז ולאורך עשרות שנים הוא עבד לצידה בקשר מיוחד וקרוב במקביל להתפתחותו כיוצר ואמן בעל שם.
ב-1970 יזמו מייסדות המדור למחול את הקמת “להקת המחול הקיבוצית” שאיגדה לראשונה תחתיה את כל הרקדנים והכוריאוגרפים שפעלו בקיבוצים. בעקבות משבר שפקד את הלהקה, קיבלה יהודית את תפקיד הניהול האמנותי ב-1973 והעבירה את פעילות הלהקה לקיבוץ געתון. כמנהלת אמנותית היא השכילה לבנות רפרטואר מגוון ומרתק ויצרה קשרים חמים עם כוריאוגרפים שונים ואושיות מחול מהארץ ומהעולם. היא נהנתה משיתופי פעולה עם יוצרים מתחומי אמנות רבים ובזכות קשרים אלו הצליחה לגבש רפרטואר ייחודי ומגוון שהעלה את קרנה של הלהקה.
בין הכוריאוגרפים עמם יצרה קשר נמנים: מאץ אק, אוהד נהרין, יירי קיליאן , קריסטופר ברוס, קיי תאקי, סוזנה לינקה, דניאל עזרלו ,ג’ין היל סאגן, יאיר ורדי, פלורה קושמן, הדה אורן, אושרה אלקיים ורבים אחרים.
לאורך כל השנים בעבודתה בלהקה, באולפן ובסדנא טיפחה יהודית ועודדה תלמידים, רקדנים וכוריאוגרפים צעירים וסייעה להם בפיתוח הקריירה המקצועית במחול.
יהודית זכתה בחייה לפרסי הוקרה רבים ביניהם:
1983-פרס לאה פורת מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואמנות.
1990-פרס חבצלת עבור מעל חייה במחול ובחינוך
1997-פרס ispa- International Society for the Performing Arts
1998 – זכתה בפרס ישראל כהוקרה על מפעל חייה בתחום החינוך ואמנות המחול.
בשנותיה האחרונות ליוותה יהודית מרחוק ומקרוב את פעילות האולפן, הלהקה והסדנא גם כשחדלה לנהל גופים אלו. באוגוסט 2013 נפטרה בגיל 87. מוקפת במשפחתה הפרטית הקרובה – בעלה ידידיה , שלושת בנותיה ושמונת נכדיה ובמשפחת המחול המורחבת, היא הובאה למנוחות בקיבוץ געתון.
כל התמונות המופיעות בעמוד זה נלקחו מארכיון להקת המחול הקיבוצית.
לצערנו לא נמצאו הקרדיטים למרות כל מאמצי החיפוש. במידה וידועה לכם זהות הצלם אנא פנו ועדכנו אותנו.
