יעל רוזן

אי אז בנובמבר 2020, החלטנו לעצור את החיים

הזדמנות יקרה מפז קיבלנו וביחד למסע ארוך לצאת החלטנו

קורונה, חיסונים, סגרים וסיכונים

חיבוק, נשיקה ובשעה טובה שלום למשפחה.

דניאל ורוני, רוני ודניאל

אני חושבת שעכשיו אני לא מדברת רק בשם יעל.

מה שחווינו כאן לא מובן מאליו

וכמובן, איך שאתן התנהלתן בתוך המצב

כמעט חצי שנה של חלום עברנו

עם מיטב המורים והמוחות שהכרנו.

עכשיו ברשותכן עם החרוזים אפסיק

כי מילים מהלב אני רוצה להקדיש.

התקופה הזאת הייתה הזויה ונראה לי שאת כל אחת מאיתנו היא תפסה במקום קצת אחר ואני יכולה להגיד בפה מלא שזאת הבחירה הטובה שעשיתי.

אני אסירת תודה על החוויה המיוחדת שקידמה אותי למקומות שלא דמיינתי.

זכינו להכיר מורים, אמנים ורקדנים מדהימים שבאמת נתנו לנו כלים לחיים.

זכינו לחיות במקום שלו וקסום שקצת ניתק אותנו מהיקום.

זכיתי לרקוד לצד רקדניות מדהימות, סקרניות, כישרוניות וללמוד מכל אחת ואחת מהן.

הבחירה להיות רקדנית וללכת אחרי החלום היא דבר לא פשוט, כולנו כאן חוות את זה על בשרנו.

אותי, תכנית דאנספרו תפסה בנקודה קריטית ומשמעותית בציר הזמן של חיי ואני מודה על שגרת החיים הגדושה והמלאה שחיינו בחצי שנה האחרונה.

למדתי, החכמתי, התפתחתי, התגבשתי ובעיקר הרגשתי כל דבר בווליום של 100%.

על כל חוויה, תחושה ופציעה אני אומרת תודה.

והכי הרבה לכן אני מודה. על זה שהייתן לצידי בכל רגע ובכל תנועה, החוויה והמקום הם שלנו לעד.

ולכן רוני ודניאל, אני מודה על העשייה מעל ומעבר ועל הניצוח של המתנה הזאת, על ההקשבה, ההכלה והעזרה.

תודה.

יעל רוזן, מושב בן עמי

לכל העדויות